סוֹדוֹת יְשָׁנִים וַחֲדָשִׁים מַעֲסִיקִים אֶת יַלְדֵי בֵּית הָעֵץ. אֵצֶל סַבָּא שֶׁל מַאיָה בַּבַּיִת מִתְגַּלָּה דֶּלֶת סְתָרִים שֶׁל כַּסֶּפֶת קְטַנָּה, אֲבָל לִפְנֵי שֶׁמִּתְבָּרֵר מָה הֵם בְּדִיּוּק הַחֲפָצִים הַמְּשֻׁנִּים שֶׁמֻּחְבָּאִים שָׁם, מִישֶׁהוּ פּוֹרֵץ אֶת הַכַּסֶּפֶת וְנֶעֱלָם. יַלְדֵי בֵּית הָעֵץ יוֹצְאִים גַּם הַפַּעַם לַחְשׂף אֶת הָאֱמֶת. הַאִם יַצְלִיחוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַנּוֹכְלִים חַסְרֵי הַלֵּב? הַאִם יְגַלּוּ לָמָּה יוֹאָב מִתְנַהֵג בְּצוּרָה מְשֻׁנָּה כָּל כָּךְ?