נולוֹ, הַיָּעֵן הַצָּעִיר, מִתְכַּוֵן רַק לִטְמוֹן אֶת רֹאשׁוֹ בַּחוֹל בִּמְבוּכָה - אֲבָל בְּטָעוּת הוּא מְשַׁרְבֵּב אֶת רֹאשׁוֹ לַמְּחִלָּה שֶׁל הַסּוּרִיקָטוֹת.נוֹלוֹ לֹא יוֹדֵעַ לִרְקוֹד, וְהוּא מְיֹאָשׁ. אֵיךְ הוּא יִמְצָא כָּךְ חֲבֵרָה? טָפִיטִי וּפִּינְזֶל מְנַסִּים לַעֲזוֹר לַיָּעֵן הָאֻמְלָל וּלְעוֹדֵד אוֹתוֹ. בֶּטַח יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה כִּשָּׁרוֹן אַחֵר שֶׁבִּזְכוּתוֹ הוּא יוּכַל לִהְיוֹת מְעַנְיֵן...לְכָל אֶחָד יֵשׁ כִּשָּׁרוֹן!