מַדְרִיךְ לְגִבּוֹרוֹת־עָל, חֵלֶק שְׁלִישִׁי: מֵהָרֶגַע שֶׁלִּיסָה הָפְכָה לְגִבּוֹרַת־הָעָל הַיְּדוּעָה בְּכִנּוּיָהּ “הַמַּסֵּכָה הָאֲדוּמָה“, חַיֶּיהָ הִשְׁתַּנּוּ מֵהַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיֶּיהָ יֵשׁ לָהּ בִּטָּחוֹן עַצְמִי וּמַטָּרָה בַּחַיִּים, אֲבָל דָּבָר אֶחָד עֲדַיִן חָסֵר לָהּ, לִיסָה נוֹתְרָה בּוֹדְדָה כְּשֶׁהָיְתָה. כָּל הַשּׁוֹדְדִים וְהַגַּנָּבִים בְּגִבְעַת הַוְּרָדִים מְפַחֲדִים לִפְגּוֹשׁ אֶת גִּבּוֹרַת־הָעָל הַמִּסְתּוֹרִית. כּוּלָם חוּץ מִוּוֹלְפְגַנְג, הָאִישׁ הָרָשָׁע וַהֲכִי מְסוּכָּן בָּעִיר. לְווֹלְפְגַנְג נִמְאַס לְהַרְגִּישׁ מְאוּיָם עַל יְדֵי הַמַּסֵּכָה הָאֲדוּמָה, וְהוּא הֶחְלִיט לַעֲצוֹר בַּעֲדָהּ אַחַת וּלְתָמִיד. הוּא רוֹקֵם מְזִמָּה זְדוֹנִית בְּיוֹתֵר, וּבָטוּחַ שֶׁהַפַּעַם יָדוֹ תִּהְיֶה עַל הָעֶלְיוֹנָה. לָרִאשׁוֹנָה מֵאָז הָפְכָה לְגִבּוֹרַת־עָל, לִיסָה מְבִינָה שֶׁלֹּא תּוּכַל לְהִתְמוֹדֵד לְבַד עִם הַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה, וְכִי תִּצְטָרֵךְ לְשַׁתֵּף פְּעוּלָה עִם אוֹיֵב מֵהֶעָבָר.