אני תמיד אומר שיש לפעול חזק הסברתית למען המדינה כאילו הכול טוב בפנים, ובתוך המדינה צריך לפעול חזק לקידום חברה משותפת ולפתרון האתגרים הפנימיים כאילו הכל טוב בחוץ... כל דבר שעברתי במסע שלי עד כה הוביל אותי להבין שיש לי שליחות: לשנות, להשפיע, להביא קול אחר, כזה שלא היה במדינה עד היום, אבל הגיע הזמן שיהיה. יוסף חדאד נהפך לפנים מוכרות כמעט בכל בית בישראל. הוא ניצב עצמאית בחזית ההסברה, כבר שנים מעלה מדי יום פוסטים וסרטונים שגורפים מיליוני צפיות בכל העולם ולא מפחד להתעמת עם המתנגדים הכי גדולים של ישראל, גם במקומות המפחידים ביותר. אבל מה גרם לערבי שגדל בנצרת, בן למורה וכומר, להתגייס לצה"ל, לשרת בגולני (ולשרוד מפיצוץ טיל נ"ט של חיזבאללה) ולהפוך לכלי הדיפלומטי וההסברתי הכי חשוב במדינה? ויתרה מכך, לתת קול ללא מעט ערבים ישראלים שמעדיפים לשתוק, ולישראלים בכלל, מימין ומשמאל, שאוהבים את המדינה? בתנו לי להסביר חדאד עונה על כל השאלות הללו, ועל עוד רבות אחרות, בכתיבה קצבית, היישר מהלב, מהבטן ומהקרביים, השזורה בהומור ייחודי ובהמון רגישות. בין תחנות ביוגרפיות בחייו שנעשו משמעותיות לעתידו, לבין אפיזודות מרגשות ומצמררות במסגרת מסעי ההסברה שלו, עולה ומתגבש לנגד עיני הקורא חזון אחד, פשוט וחד – חזון של מדינה יהודית ודמוקרטית, שבה יחיו יהודים וערבים בשותפות אמיתית; חזון שיהפוך את ישראל לטובה, חזקה ומאוחדת יותר.