לִדְבִיבוֹן יֵשׁ בְּעָיָה. הוּא רוֹצֶה לֶאֱפוֹת עוּגַת תַּפּוּחִים, אֲבָל אֵין לוֹ בֵּיצִים! אוּלַי לְשׁוּעָל יֵשׁ? אֲבָל שׁוּעָל עָסוּק – הוּא צָרִיךְ לְתַקֵּן אֶת הַגַּג וְזָקוּק לְסֻלָּם. לְמִי יֵשׁ סֻלָּם? אוּלַי לְכֶלֶב? וְכָךְ הַחֲבֵרִים יוֹצְאִים לְמַסַּע הַרְפַּתְקָאוֹת, עוֹזְרִים זֶה לָזֶה וְגַם עוֹשִׂים כֵּיף חַיִּים. יוֹם נִפְלָא עִם חֲבֵרִים הוּא הַיּוֹם הֲכִי נֶהְדָּר שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת! חֲבֵרִים טוֹבִים תָּמִיד עוֹזְרִים זֶה לָזֶה לִפְתֹּר כָּל בְּעָיָה וְגַם לַעֲשׂוֹת כֵּיף חַיִּים. דְּבִיבוֹן, שׁוּעָל, כֶּלֶב, דֹּב וְעוֹרֵב אוֹהֲבִים לְהִסְתּוֹבֵב בַּיַּעַר, לִקְטֹף פֶּטֶל, לִשְׂחוֹת וּלְיַבֵּשׁ אֶת הַפַּרְוָה וְהַנּוֹצוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ הַחֲמִימָה. כָּזֶה מִין יוֹם נִפְלָא עִם חֲבֵרִים זֶה הֲכִי כֵּיף בָּעוֹלָם!