מקורו של הליקר הפופולרי נעוץ כבר בתקופת במאה ה-16: נזיר מהמנזר הבנדיקטיני בצרפת רקח ליקר חדש מ-27 עשבי מאכל וצמחים שונים מרחבי העולם ביניהם קינמון, וניל, זעפרן ועוד, זיקק אותם ואז השרה אותם באלכוהול. כל בקבוק נושא עליו את האותיות D.O.M – ראשי תיבות של Deo Optimo Maximo (אלוהים הגדול והטוב). הבנדיקטין מבוסס על אלכוהול נייטרלי המופק מסוכר סלק ובו מושרים הצמחים השונים ומיושן מספר חודשים בחביות עץ אלון. לאחר היישון השני המתכון מוסיפים למשקה דבש, קרמל וזעפרן ומחממים למיצוי הטעמים והניחוחות.