תקווה היתה יסוד עמוק בבית שבו גדלתי, ואני מתעקש מאז לבחור תמיד בתקווה על פני ייאוש. גם בשדות הקטל ומול עיי החורבות של 7 באוקטובר, גם בבתי משפחות אבלות, בבתי משפחות של חטופים, בבתי חולים עם פצועים ובמפגשים עם מי שנעקרו מבתיהם, גם כשהסדקים בחברה שלנו מתרחבים והגשרים מתמעטים – לא אבדה תקוותנו. לא בטוח שנצליח להכריע כל בצורת או כל שיטפון של רוע, אבל תמיד ניאבק. אנחנו עם שתמיד קם. "טיפה בים אין לה ערך רב, אבל טיפה במדבר היא אוצר", אמר לי הסופר ארי דה לוקה. ישראלים רבים, ובתוכם אני, מתעקשים לטפטף את הטיפה שלהם, שלנו. טיפה של מתינות וחיבורים. טיפה של תקווה. טיפות במדבר – תקווה בארץ פצועה מבקש לשלב באמצעות סיפורים ורעיונות, בין השורשים האישיים והאידיאולוגיים של המחבר לעשייה בשדה הציבורי. החל בבית שבו גדל, השירות הצבאי והעשייה החינוכית, דרך מפגשים עם דמויות ייחודיות, נוכחות בצמתים דרמטיים ובחדרי קבלת ההחלטות, ועד מסע של כאב ותקווה בימי מלחמה. יש בספר גם ניסיון לנסח את מאפייני התפיסה של המרכז הישראלי והצעה להתמודדות עם הקרעים והמחלוקות. ויותר מכול יש בספר הזה אהבה גדולה לבית הישראלי. חילי טרופר הוא חבר כנסת, לשעבר שר התרבות והספורט וחבר בקבינט המדיני-ביטחוני. בעבר ניהל בית ספר ואגף חינוך, וכן מספר עמותות חברתיות. מחברם של רבי-המכר "מקום בעולם", "שביל בעולם" ו"מרד של תקווה".