התפסן בשדה השיפון הוא רומן שהתפרסם בשנת 1951 על ידי גיי די סלינגר. רומן התבגרות קלאסי וריאליסטי, המסופר על ידי הגיבור בגוף ראשון, ומתאר שלושה ימים בחייו של הולדן קולפילד, תלמיד תיכון בבית ספר בניו יורק. מדובר בספר שנוי במחלוקת ואולם, הוא הפך ברבות השנים לאחד הספרים המשמעותיים והמשפיעים ביותר בארצות הברית. הספר נחשב לפורץ דרך כמי שנתן ביטוי לתקופה שבה הנוער האמריקאי חש ניכור גדול אל מול החברה, מה שהפך את גיבור הספר לסמל של מרד הנעורים. הספר נכלל ברשימת 100 הספרים הטובים והנמכרים ביותר שנכתבו באנגלית מאז תחילת המאה העשרים. שמו של הספר בחלקו שאוב מהדמיון של המספר, המשגיח על קבוצה של ילדים המשחקים בשדה שיפון המסתיים בקצה של מצוק. שדה השיפון מסמל בנצרות בילוי של זמן בנעימים, כמו במרחבים הנעימים והאינסופיים של שדות השיפון. אולם, בסיפור הזה, תהום עמוקה פעורה לצד שדה השיפון הנעים והבטוח, ורק הולדן קולפילד יכול להציל את הילדים המשחקים בשדה הרחב. גיבור הסיפור נודד לניו יורק הגדולה והקרה תרתי משמע, הוא לבדו, יוצא למסע בו הוא פוגש אנשים שונים, ברובם משולי החברה האמריקאית, הוא מגלה שהם אינם מבינים אותו והוא, אינו מבין אותם. כל רצונו הוא במשהו שיאזין לו, שידבר אתו אך מסתבר שזו לא משימה פשוטה. אלה המצליחים להבינו, מתנגדים למעשיו ולדרך שבחר בה. זהו סיפור על נידוי וגלות, על תחושת מוות פנימי ולידה מחדש. התרגום הראשון בעברית של הספר פורסם בשם "אני ניו יורק וכל השאר", המתרגמים טענו שבעברית, לשם הספר אין משמעות. בשנת 1975 יצא תרגום חדש שכותרתו הייתה "התפסן בשדה השיפון".
הספר נחשב לקלאסיקה בכל רחבי העולם וגם בישראל.