דּוֹמֵם
אִלּוּ הָיִיתִי צַיָּר,
הָיִיתִי חוֹשֵׁב עָלַיִךְ
וּמְצַיֵּר אֶת צֵל הַמִּסְנֶנֶת
עַל אֲרִיחֵי הַכִּיּוֹר הַלְּבָנִים:
חִשּׁוּק אָפֵל
וּבְתוֹכוֹ סְבָכָה כְּסוּפָה.
כָּל מִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶת הַצִּיּוּר
הָיָה אוֹמֵר:
אֵין צֵל שֶׁל סָפֵק
שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ.