אֲנִי מַאֲמִין בְּעַצְמִי בַּנָּתִיב הַקָּשֶׁה, הַסּוֹעֵר, וְתָמִיד מַמְשִׁיךְ בְּדַרְכִּי, וְעַל כָּל הַקְּשָׁיִים גּוֹבֵר. הִצְטָרְפוּ אֶל הַתַּנִּין הַקָּטָן כְּשֶׁהוּא לוֹמֵד שֶׁאֵמוּן עַצְמִי יָכוֹל לִפְתֹּחַ בְּפָנָיו עוֹלָמוֹת חֲדָשִׁים! סֵפֶר מַקְסִים וּמְחַמֵּם לֵב לִקְרִיאָה לִפְנֵי הַשֵּׁנָה.