הַכֹּל הִתְחִיל בִּשְׁאָגָה! פּוֹפִּי שִׂחֲקָה בַּמַּשָּׂאִית שֶׁל מַקְס וְלֹא הִסְכִּימָה לְהַחֲזִיר אוֹתָהּ. אָז מַקְס עָשָׂה מַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא יָדַע שֶׁאָסוּר לוֹ לַעֲשׂוֹת – הוּא חָטַף מִמֶּנָּה אֶת הַמַּשָּׂאִית בְּכוֹחַ! מַקְס כָּעַס. פּוֹפִּי כָּעֲסָה. וְאָז פִּתְאוֹם... קְרָאשׁ ! בּוּם! טְרָאח! הֵם הָפְכוּ לִהְיוֹת יְצוּרֵי פֶּרֶא! הַאִם פּוֹפִּי וּמַקְס יַצְלִיחוּ לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה וְלַחֲזֹר לִהְיוֹת יְלָדִים רְגִילִים לִפְנֵי שֶׁהָעִנְיָנִים יִתְדַּרְדְּרוּ?