דֹּב מִתְרַגֵּשׁ. יֵשׁ לוֹ תַּפְקִיד חָשׁוּב מְאוֹד – הוּא הָאַחְרַאי עַל הֲקָמַת הַמְּדוּרָה עֲבוּר הַמְּסִבָּה הַגְּדוֹלָה בַּיַּעַר! אֲבָל כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לֶאֱסֹף עֵצִים לַמְּדוּרָה, דְּבָרִים רָעִים מַתְחִילִים לִקְרוֹת... הַאִם צְפַרְדֵּעַ תַּצְלִיחַ לְהַרְאוֹת לַדֹּב שֶׁלֹּא הַכֹּל כָּל כָּךְ רַע כְּפִי שֶׁהוּא נִרְאֶה? סֵפֶר טוֹב מְאוֹד עֲבוּר יָמִים רָעִים!