ספרה הסוחף ומלא העוצמה של אסתר פלד – אשר ערוך כרצף של מונחי יסוד של החשיבה הבודהיסטית – נולד מתוך סדרה של הרצאות לקהל הרחב שעסקו בהשוואה בין החשיבה הבודהיסטית לחשיבה הפסיכואנליטית. הוא מבקש להביא בשפה פשוטה רעיונות אשר לעתים קרובות אינם פשוטים כלל ועיקר. הוא מכוון לענות על הצורך של אלה המבקשים להבין, בתוך העולם החילוני החומרני שבו אנו חיים, את משמעות הקיום האנושי מתוך פרספקטיבה בודהיסטית.
בעשורים האחרונים מגלה העולם המערבי עניין רב בתורה הבודהיסטית. יש הרואים בתורתו של הבודהא סוג חדש של פסיכותרפיה. אולם הבודהיזם הוא תפיסת חיים שלמה ולכידה הכוללת בתוכה הנחות יסוד מוסריות ברורות ועיקרן עוסק באחריותו המלאה של האדם לגורלו. הפסיכותרפיה, שנולדה מתוך התרבות החילונית-מדעית, הנה זהירה הרבה יותר בביטוי עמדות מוסריות מובהקות; ויתרה מזאת, היא ממוקדת בסובייקט ומטפחת את הסובייקטיביות. לכך יתרונות רבים, אולם לצדם מעמיקה הבדידות, כמו גם זאת שהקושי (בתרבות המערבית) לחיות חיים המושתתים על ערכים של אהבה, קרבה ואמון הולך וגובר.
ספר זה עוסק בחיבורם של שני עולמות – בודהיזם ופסיכותרפיה. הוא עורך השוואה בין התהליך ההתפתחותי המתרחש בחדר הטיפולים המודרני ובין התהליך המתהווה במנזר או על הכרית במדיטציה. הספר מתקדם בהדרגה מן הפשוט אל המורכב שבחשיבה הבודהיסטית, תוך כדי המחשת הרעיונות התיאורטיים באמצעות דוגמאות מעולם התוכן הטיפולי, דוגמאות המשקפות דילמות שבהן מתחבט האדם המערבי. בעיקרו מדובר בספר העוסק באפשרות האנושית לחיות מתוך ראייה צלולה, תוך כדי מימוש הרעיון שהבודהיזם, בדומה ליהדות, רואה כמשמעות העמוקה ביותר של היות אדם – להרבות טוב בעולם.
דר אסתר פלד היא פסיכותרפיסטית פעילה; מלמדת את עקרונות החשיבה הבודהיסטית במסגרות שונות. ספרה הקודם, שעורר עניין רב, פסיכואנליזה ובודהיזם – על היכולת האנושית לדעת, ראה אור בהוצאת רסלינג (2005).